כל הלוחמות הגדולות לזכויות נשים, שאלו בדיוק הרגעים שלהן, נאלמו דום. מגישות אולטרה פמיניסטיות וקובעות סדר יום ברדיו, כאלה שהיו מנהלות מלחמה אגרסיבית לו רק היה מדובר בשחקנית ערביה שמבקשת להתפלל במחצית או בגארדית לסבית שהייתה מתעקשת לשחק עם גרביים בצבעי דגל הגאווה, כולן לא מצאו זמן לעסוק בנושא. שמעון מזרחי, מהאנשים החזקים בכדורסל האירופי, מי שהצליח להזיז את גמר היורוליג כדי שלא ייפול על יום הזיכרון, אמר לי השבוע שלו דעתו תישמע, כל השחקניות תעלינה למגרש עם חולצות, לאות הזדהות עם שפיר. אלא שדעתו, לפחות בפומבי, בקושי נשמעה.
נעמה שפיר, כדורסלנית צעירה ומוכשרת, למדה השבוע מה שלמדו אחרים לפניה. אם בחרת לחיות כיהודי מאמין, לעיתים תגלה שיותר קל לעשות את זה דווקא בגולה. שפיר, צעירה דתיה ממצפה הושעיה שבגליל, משחקת בשנים האחרונות במכללת טולדו שבאוהיו
את כול המאמר: בבלוג- של קלמן לביסקינד- מעריב
מוטי סגרון -- עין ולשון אחרת -- motiSagron 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.