מובחר

בשנת אלפיים ואחת עשרה-2

יותר מדי אנפורמציה לא מאומתת, קל מאוד ליפול לתוך הערכות מצב לא נכונות ולא מדוייקות  החלטתי לא לפרסם את המאמר מאת: אראל סג"ל ממעריב 14 .1 .2011  נא לא להתייחס לפוסט בכותרת דומה,אי אפשר למחוק את הפוסט הקודם

מובחר

פחדים ישנים איומים חדשים

חמדי חסן, מרצה לתקשורת באוניברסיטת אל־אזהר בקהיר, תופס את הנוכחות המוסלמית על אדמת אירופה כביטוי לכך שהפצת האמונה האיסלאמית עברה מהשלב המתגונן שאפיין אותה לאורך המאה השמונה־עשרה והמאה התשע־עשרה אל שלב חדש של התפשטות.24 מוחמד אל־ח'אני, ראש ארגון "דאר אל־רעאיה אל־אסאלמיה" בלונדון, רואה במהגרים המוסלמים את הפוטנציאל להעמדת "חלופה ציוויליזציונית" למערב, שלדבריו אנו עדים היום לשקיעתו; כשתקרוס התרבות המערבית, יהיו המוסלמים המועמדים הטבעיים לקבל לידיהם את מורשתה הטכנולוגית, אך הם יצרפו אליה את מידותיהם הטובות 

. 

משקיפים ופרשנים מערביים מתפתים לעתים להציג תופעה זו כתגובת־נגד למדיניותן של אירופה וארצות־הברית (ובוודאי לזו של ישראל). הם טועים: תפיסת המהגר כחלוץ בשליחותה של אומת האיסלאם התגבשה בהגות המוסלמית כבר לפני חצי יובל שנים, עם תחילת התבססותו של דור מהגרי העבודה הראשון ביבשת. יתר על כן, האישים המחזיקים בתפיסה זו ומדבררים אותה אינם דמויות קיצוניות ושוליות; ההפך הוא הנכון. אל־קרדאווי, אל־ע'זאלי ופדלאללה, לדוגמה, נחשבים לפוסקים מתקדמים בכל הקשור לסוגיות חברתיות ומדעיות. אל־קרדאווי הוא מייצגה הבולט של ההשקפה המתכנה וָסְטִיָה – בתרגום חופשי: שביל הזהב – שעיקרה תפיסת האיסלאם כדת המאזנת בין חומר לרוח, בין קדמה למסורת, בין הפרט לחברה. מהגרים מוסלמים במערב מטים אוזן לפסיקותיו דווקא משום שהוא מצטייר בעיניהם כמי שאינו מתעלם מצרכי המציאות.
אבל היומרה להעברתם של הנוצרים אל חיק האיסלאם אינה הנקודה היחידה שבה נבדלת האומה המוסלמית המדומיינת מן היהדות. נקודה נוספת נוגעת לטריטוריה שאליה מופנים כיסופיה הפוליטיים והדתיים של האומה.
עבור היהודים, הטריטוריה הזאת הייתה מאז ומעולם ארץ ישראל לבדה. רק שם, בארץ ישראל, אפשר לקיים ריבונות יהודית; רק שם, בארץ ישראל, ניתן להקים את בית מקדשם של היהודים; ורק שם, בארץ ישראל, יכול יהודי לקיים את תרי"ג המצוות במלואן. אמת, באירופה הוקמו מוסדות יהודיים שנהנו ממידה של אוטונומיה. הסנהדרין, שעל כינוסה הורה נפוליאון בונפרטה באוקטובר 1806, היא דוגמה למוסד כזה. אבל מטרתה לא הייתה הטלת עוגן של ריבונות יהודית על אדמה נכרית. אדרבה: היא נועדה לגשר בין ההלכה ובין חובותיהם האזרחיות של היהודים כתושבי צרפת, כלומר, לאפשר קיומה של זהות צרפתית־יהודית. מנהיגיה של הסנהדרין הצהירו על כפיפותם לחוק הצרפתי ופיארו את הקיסר. לא הייתה להם תביעה כלשהי, ולו מופשטת, על צרפת, וארץ ישראל נותרה בעיניהם המקום היחיד שבו ניתן לממש ריבונות יהודית.
קאדר עטיה אמן אירני

מי שגדל, כמוני, בחברה ליברלית ומתירנית, קיבל כמובנת מאליה את מערכת הנורמות ודפוסי החיים שביססה בשנות השישים המהפכה המינית. הסדר החברתי החדש שהיא הביאה שינה כליל את שדה הדימויים הציבורי וחדר באופן ממשי ביותר לחיינו. השפעתו נתנה בנו את אותותיה הרבה לפני גיל ההתבגרות; דימויים מיניים גלויים עטפו את חיינו מגיל צעיר מאוד. מעל לכול, הביאה המהפכה המינית למיסודה של נורמה חדשה בכל הנוגע למערכות יחסים רומנטיות: המונוגמיה הסדרתית. אף על פי שרובנו עוד מאמינים בבלעדיות במהלך הקשר, לכולנו ברור שנעדיף לקיים יחסי מין עם יותר מפרטנר אחד. הנורמה, כך נדמה, היא גם אידיאל: כמה מאתנו יעדיפו להתחתן עם בן-זוגם הראשון?

הרבה לפני שניסינו לתת את הדעת על העניין ברצינות, היה ברור לנו שזכינו לחיות בחברה מתקדמת. כולנו, בגיל התיכון, רחשנו הערצה, גם אם עמומה, לתרבות ההיפית של שנות השישים, על אידיאל האהבה החופשית שבה. כולנו השתדלנו מאוד לנצל את החופש המיני שזכינו בו. אף על פי שלרבים מאתנו, אולי לרובנו, המאמץ הסב תסכול גדול, לא ויתרנו. לא יכולנו; הרי חופש הוא דבר שחייבים לנצל. לא?

ראינו הרבה מאוד עירום בחיינו – בעיקר נשי, יש לציין – מגיל מאוד צעיר. אמנם רובו המוחלט היה בתמונות ובסרטים ולא במציאות, אבל בכל זאת, אנחנו שמחים על כך שהעירום אינו מוסתר עוד, לפחות לא בתמונות ובסרטים. לא?

היום אנחנו גדולים יותר. כמעט כולנו ניהלנו יותר מקשר אחד. חלקנו הרבה יותר. חלקנו בכלל לא. לא ברור לנו באיזה שלב בהתקרבות הפיזית בין בני-זוג מתחילים המחויבות והביטחון. הביטוי "רק יצאנו" התחלף כבר מזמן בביטוי "רק התנשקנו", ולאחרונה גם ב"רק שכבנו". לעתים חולפים חודשים עד שמתברר שמדובר בחברות נאמנה. לעתים שנים. נפגענו הרבה, ראינו הרבה בגידות וסטוצים, אך גם ראינו וידענו אהבה. אפשרות האהבה, והביטחון שהיא נותנת, עוד ממלאת אותנו תקווה.

בסופו של דבר כולנו, כך נדמה, אסירי תודה על כך שהמין יצא מהארון. שמותר להתלבש איך שרוצים ולעשות מה שרוצים עם מי שרוצים. שיש לנו הרבה פחות מחויבויות מבעבר. שיש לנו הרבה יותר חופש.
לא?
ניל מנוסי: בעקבות החלקיקים האלמנטרים. של וולבק

אם עופר שלח אומר בקולו שגנץ ובוגי כישלון,

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים


Erel Segal אראל סגל‏ @ErelSegal 12 שע׳לפני 12 שעות
עוד
אגב רק להשכלה כללית, בן דוד אינו מוגדר בחוקי ניירות ערך כמי שיוצר זיקה. הטענה כי נתניהו צריך להיות מודע לעסקיה של החברה המתמזגת (גראפטק) עם טיסנקרופ היא לא פחות מהזויה. לא היה לו כאמור עניין בחברה ובוודאי שלא היה חשוף לניהול עסקיה. פייק ניוז שהפך לעלילת דם נמשיך^^
6 replies19 ציוצים מחדש132 סימוני "אהבתי"
השב
 6
 צייץ מחדש
 19
 
אהבתי
 132


Erel Segal אראל סגל‏ @ErelSegal 12 שע׳לפני 12 שעות
עוד
גם הטענות כי בן דודו שלט בדירקטוריון החברה הממוזגת הן שקר גס הסותר את העובדות המוזכרות בהודעת/תשקיף המיזוג, שם מצויין כי מיליקובסקי ימונה לדירקטור ש"אינו מועסק" (לא פעיל) וישתכר שכר כשאר הדירקטורים בסטאטוס זה. בכל אופן, סכסוך מתמשך הוציא לבסוף את מילקובסקי מגרפטק ב2015. ~~
5 replies26 ציוצים מחדש238 סימוני "אהבתי"
השב
 5
 צייץ מחדש
 26
 
אהבתי
 238


Erel Segal אראל סגל‏ @ErelSegal 12 שע׳לפני 12 שעות
עוד
גרפטק מוכרת לעשרות חברות ב70 מדינות אף חברה לא רוכשת מעבר ל10 אחוזים. טיסנקרופ מייצרת בממוצע 11 מיליון טון פלדה בשנה. צוללת ממוצעת שוקלת 2000 טון. 0.02 פלדה. יחס העלות בהתכת פסולת ברזל לפלדה, בין אלקטרודות גרפיט לפלדה הוא בין אחוז ל5 אחוזים ממחיר הפלדה. עלילת דם