אירופה מפוחדת מהאיסלם שהפך לחלק ממנה(בעקבות הגינוי לישראל אתמול)

בבקתת עץ קטנה המשמשת כתחנת אוטובוס, בשיפוליו של כביש המוליך אל טירה מעטירה על פסגת הר המשקיף אל העיר הגרמנית הציורית מרבורג, נתקלתי בערבו של יום סגריר בכתובת גרפיטי שאינה משתמעת לשתי פנים: "לעזאזל עם האיסלאם!" במבט ראשון, הכתובת הטעונה עשויה להיראות תלושה לחלוטין מן הסצנה הפסטורלית של האתר השלו והמבודד, אך היא משקפת את הלך הרוחות השורר כיום באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, ביחס לאיסלאם. מאז אירועי ה־11 בספטמבר, ונוכח ניסיונות חוזרים ונשנים של תאי טרור, הפועלים בהשראת אוסאמה בן־לאדן, להוציא אל הפועל פיגועים המוניים על אדמת אירופה, רבו גילויי העוינות כלפי המהגרים המוסלמים – החל בקריאות נאצה וכלה בהתקפות פיזיות על מסגדים ובתי עסק.1 סקרי דעת קהל מגלים כי חלקים גדולים מן הציבור מחזיקים בעמדה שלילית כלפי המהגרים ובעיקר כלפי זהותם המוסלמית.2 פוליטיקאים ואנשי ציבור – ולאו דווקא מן הקצה הימני של הקשת הפוליטית – מזהירים מפני התעצמותו של האיסלאם ביבשת, וכלי התקשורת מחרים מחזיקים אחריהם. עמוד השער של השבועון הגרמני דר שפיגל, למשל, הציג במרס 2007 סהר מרחף מעל שער ברנדבורג. הכותרת הכריזה: "מֶכָּה־גרמניה: האיסלום השקט".

מתוך: אתר תכלתmotisagronopaaawwwww2012motisagron2012opopbbbPicture-2012-065motisagro9motisagron-CCCCC.jpgbbbaaa2

פוסט מ-2009

אין מנהיגות לא לחיצה,כי אנחנו מפחדים, ולא מצליחים להבין את המזרח התיכון ,מתנהלים בקודים אירופאיים לא רלוונטים לאזור, מבט קדימה מראה מזה"ת אסלאמי קיצוני ממצרים לאחר מוברק, ועד לבנון בצפון,תמונה מבהילה של מלחמות ,וטרור. לכן בעיני המצביע הישראלי שאיננו טיפש (כפי שרבים חושבים) איש כמו ליברמן הופך לרלוונטי יותר מתמיד מול ההקצנה ברחוב הערבי,מלונדון ועד כפר בצפון הארץ, שלא אמרו מלה רעה על החיזבאללה שהמטיר על כול הצפון טילים במשך חודש (חלק אפילו צהלו אני הייתי שם) אופן ההצבעה הצפויה הוא "ראי" של ישראל 2009 שקיבתם מלאה באטריות לא מעוכלות,ותחושת הבחילה ממנהיגים או מחברי כנסת הנראים ומתנהלים כסוכני נדל"ן ממולחים,נמאסה עליהם.

יש כאן אנשים שמסרבים לא משנה מה המחיר,"לראות את המציאות" גם אם היא דופקת להם בדלת הבית.

420 אלף ישראלים מטיילים בכול רחבי הארץ כותרת לא פשוטה לכול רואי השחורות

בעיתון מסויים,ולכול אותם עיתונאים קטנים ועלובים, שטורחים בכול יום שישי "להשחיר ולשטוף את מוחנו", במנטרה ובמאמרים קבועים בעלי כותרות האומרות: כמה רע לנו, ובקרוב יפלו עלינו טילים, ומלחמה קשה בדרך,ואף פעם מצבנו לא היה רע כמו היום וכ"ו, אנשים פשוטים כמוני נתקפים בעצבות, בכול יום "שישי "נוכח מאמרים אלה, לקרוא ש-420 אלף מטיילים בכול רחבי הארץ הכותרת גורמת לי נחת ושביעת רצון ושמחה.,אני משוכנע היום שסופה של העיתונות הכתובה מתקרב, ואשמח אם ראשון העיתונים יהיה אותו עיתון. על כותביו "הזועפים ורואי השחורות".

חג חרות שמח לכולם

בזמן הרגיעה לפני העימות העכשווי ארגון החמאס

על כול פלגיו וארגוניו השונים עסקו כולם בבניה של בתי ספר חדשים, מערכת בריאות חדישה הקמת מפעלי הייטק ,נדמה שהנה הגענו לזמנים של דו קיום והבנה אחד את השני, ואז מגיע לו איזה חיסול  מיותר ,של איש רב פעלים שהקדיש את  רוב זמנו  בבניית משלחות לשיחות והידברות עם ישראל, ובבניית מערכת אימון  הדדית שונה מזו של החמאס, מערכת המושתת כולה על זכויות אדם וזכויות נשים, חלוקת רווחים לאוכלוסיה מרווחי השקעות מכספי תרומות של האיחוד האירופי.וכ"ו

ואז מגיע איזה חיסול מיותר מצד ישראל שהביא להתלקחות מחודשת .

איזה מחאה מגניבה:צריך להיות מנותק מהמציאות, או מעט טיפש בכדי לקרוא למחאת הדיור בקיץ האחרון, "מחאה חברתית" ,אין שום דבר משותף בין האוהלים שהוקמו בשד' רוטשילד, לבין האהולים בלוינסקי, בג'סי כהן, בבאר שבע, וכ"ו, הציבור החילוני ממעמד הביניים (נניח) בכול רחבי הארץ שונה מעיר לעיר, ואולי במקרה של ת"א מרחוב אחד לרחוב השני, השוני "דרמטי" בכול נושא,(אפילו על אופי המאבק) ולא ניתן לגישור.