פלאפל

לא יכול להתאפק את הקטע הזה בספר אני רוצה שיקראו או יזכרו אותו אנשים רבים.

"לעיתים קרובות אני תוהה מה גרם לי להראות לו את ישבני ברגע כה טרגי. אני מניח שזה הטמפרמנט האמנותי שלי,ניצוץ אחרון, פתאומי, של השראה. או אולי היה סוג של נבואה, מעין תחושה מוקדמת, כמעט כאילו צפיתי מראש שיום אחד יאשימו את היהודים בכך שהלכו אל מותם ככבשים, בלי להשיב מלחמה? הנשק היחיד שהיה לנו היה ישבנינו העירומים ,ובכן השתמשתי בשלי.
אין ספק שהיו בהיסטוריה מילים אחרונות אציליות ומכובדות יותר מ"שק לי בתחת", אך מעולם לא התיימרתי להיות אדם דגול,ומלבד זה, אני מרוצה מאוד מהמאמץ שעשיתי ואני רק מקווה שהמסר שלי יועבר לדורות הבאים ושבכך תרמתי משהו קטן למורשת הרוחנית שלנו. אינני רוצה להישמע מריר, אך אני מאמין ש-6 מליון יהודים אשר העולם התרבותי עזבם ללא כול עזרה לא היו יכולים להפנות אל העולם מסר לבבי ומתאים יותר מ "שק לי בתחת", ולדעתי העולם התרבותי לא היה ראוי למשהו נאצל ומכובד יותר. מי שחושב אחרת שיבדוק את מצפונו
"ריקודו של ג'ינגיס כהן": רומן גארי

תעשיית החמלה: מאחורי הקלעים של הסיוע ההומניטרי

לינדה פולמן

לינדה פולמן

37,000 ארגונים הומניטריים מתחרים זה בזה על נתח מההון העצום של כ־ 120 מיליארד דולר לשנה המופנה לסיוע ההומניטרי הבינלאומי. סיקור תקשורתי שטחי של המשברים יוצר לחץ אדיר להגדלת מענקי הסיוע ולחלוקה בזבזנית וגחמנית שלהם. המדינות התורמות מנצלות את מראית הנייטרליות של ארגוני הסיוע ההומניטרי ומשתמשות בהזרמת כספי הסיוע לקידום האינטרסים הצבאיים והכלכליים שלהן. והפעילות ההומניטרית עצמה – היא שולבה זה מכבר לבלי הפרד באסטרטגיה הצבאית של מורדים וממשלות כאחד: מחנות פליטים משמשים כבסיסים לרוצחי עם, ואספקות־סיוע מוסטות להזנת הגייסות.

לינדה פולמן מציגה את התוצאות הכאובות שגרמו כוונותיהם הטובות של עובדי הסיוע באזורי משבר: במלחמות עיראק ובאפגניסטן, במלחמת האזרחים בסיירה לאון, ברצח העם ברואנדה ועוד. תיאוריה עזי המבע של פולמן החושפים דילמות מוסריות קשות מנשוא, לצד גילויי אבסורד וזוועה שלא ייאמנו, מעוררים אותנו לשאול מדוע אין להטיל גם על אנשי הסיוע ההומניטרי את האחריות לתוצאות מעשיהם, ולתהות אם עשייה תמיד טובה ממחדל.

ציורים

המקום הבטוח לחיות זה כאן על אפם וחמתם של אלה

המנסים בכול כוחם ובאמצעים אחרים לגרום ליהודים ברחבי העולם לחשוב אחרת , בואו. רק תבואו! טוב לא היה ולא יהיה באירופה המוסלמית נוצרית

ציורים עבודות חדשות וישנות באלפיים ושתים עשרה למניינם כה באדר תשעב למנייננו

והשני שם מי הוא? זה כהן

כבר היה לך אותו לפני אלפיים שנה .

"למה הוא שוחה נגד הזרם?"

"הוא יהודי יקירתי אדיאליסט . אלה ציניקנים אמיתיים," כן, אבל למה הוא שוחה נגד הזרם זה לא נאה."

הוא מאותם אלה שעושים דווקא. זה ידוע.

"מה הוא צועק?"

"זה ביידיש יקירתי,ln the baba"

מה זה? "זה אחווה ביידיש יקירתי,"

"הוא באמת לא נראה מרוצה,"

זה נובע מהמקור הם משקיעים בכך את כול נשמתם.

"הם מחפשים את הטוהר, בגלל המקורות שלהם."

מתוך: ריקודו של ג'יננגיס כהן .מאת רומן גארי

בזמן הרגיעה לפני העימות העכשווי ארגון החמאס

על כול פלגיו וארגוניו השונים עסקו כולם בבניה של בתי ספר חדשים, מערכת בריאות חדישה הקמת מפעלי הייטק ,נדמה שהנה הגענו לזמנים של דו קיום והבנה אחד את השני, ואז מגיע לו איזה חיסול מיותר ,של איש רב פעלים שהקדיש את רוב זמנו בבניית משלחות לשיחות והידברות עם ישראל, ובבניית מערכת אימון הדדית שונה מזו של החמאס, מערכת המושתת כולה על זכויות אדם וזכויות נשים, חלוקת רווחים לאוכלוסיה מרווחי השקעות מכספי תרומות של האיחוד האירופי.וכ"ו

ואז מגיע איזה חיסול מיותר מצד ישראל שהביא להתלקחות מחודשת .