גליוטינה מיצג אמנותי דה לה שמאטה והתבטאות חסרת אחריות של אחד המארגנים כלפי פקחי עיריית ת"א

תחילת השימוש בגיליוטינה – בימי המהפכה הצרפתית. הרופא ההומניסט ד"ר ז'וזף אינייאס גיוטן, פרופסור לאנטומיה, הציע ב־1789 להשתמש ב"מכשיר מכני לעריפת ראשים" כאמצעי הומני להוצאה להורג. לטענתו, המתקן, שיש להמציאו, יהרוג ללא כאבים, ודרך ההריגה תהיה זהה לכולם. לאחר שהחל השימוש במתקן, הוא קיבל את השם "גיליוטינה" (נהגה בצרפתית "גיוטִין"), על שמו של הרופא. בתקופה המלוכנית היו ארבע צורות רשמיות של הוצאה להורג: אצילים נערפו בחרב או גרזן, פשוטי עם נתלו בפומבי, ופושעים שביצעו פשעים חמורים נשרפו על המוקד (ידוע על מקרה בצרפת ב-1780), או נקשרו ונמתחו באוויר בארבע גפיהם, ובותרו בחרב.

קאפו (בלעז: Kapo) הוא כינוי שניתן בזמן השואה לאסיר שהיה ממונה על אסירים אחרים במחנות הריכוז.

את הקאפואים מינו אנשי האס אס כדי לדאוג שהאסירים ימלאו את פקודותיהם. הם היו אחראים על ביצוע העבודות ועל המשמעת, הסדר והניקיון בקרב האסירים, לעתים תוך כדי השפלה ופגיעה בהם, כחלק ממשטר האימה שהטילו הנאצים במחנות.

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s