ואם כבר בשקרים עסקינן, כלומר נרטיבים, להלן תוספת קטנה. בעיתון "הארץ", פורסם ראיון עם אחד, איסמעיל פאחר אל-דין מהכפר מג'דל שמס, שמספר על חוויותיו הקשות מימי ה"נכבה": "אני זוכר את הכפר מלא אז בפליטים שגורשו מבתיהם". התיאור מדויק. הרי היו כפרים שהתמלאו בפליטים. אלא שהאיש, לפי עדותו, הוא בן 57. כלומר, הוא זוכר דברים שקרו שש שנים לפני שנולד

במאמר ל"ניו-יורק טיימס" סיפר אבו-מאזן ש"מייד לאחר החלטת החלוקה גירשו הציונים את הערבים". וכי "משפחתו גורשה לסוריה ונאלצה לגור באוהל קנבס". יש שם עוד טענות. על הציונים שפתחו במלחמה לגירוש הערבים, על החלטת החלוקה שגרמה לגירוש, ועוד ועוד. הטענות הללו שוות בדיקה.

ראשית, החלטת החלוקה הייתה ב-29.11.47. הפינוי מצפת, באשמת ההתקפה הערבית ובעידוד ההנהגה הערבית, בוצע רק במאי 48'.
שנית, משפחתו של אבו-מאזן הייתה אמידה. היו לה מספיק אמצעים כדי להתקיים במשך שנה ללא דאגות, ולא באוהל בקנבס.
שלישית, משפחת אבו-מאזן עברה מצפת לירדן, ולא לסוריה. רק מאוחר יותר היא עברה לדמשק.
רביעית, ערביי צפת עזבו מרצונם, גם כפחד מנקמה, על הטבח שהם עצמם ביצעו ביהודי צפת ב-1929.
חמישית, אכן היה גירוש. אבל אלה צבאות ערב שהכריחו את הערבים להגר.
שישית, אלה לא היהודים שסירבו להצעת החלוקה, אלא הערבים.
ושביעית, הכרזת המדינה היהודית כללה הצעת שלום, ואלה לא היהודים, אלא הערבים, שפתחו במלחמת שמד נגד היהודים.

* * *
שבע הטענות שלהלן נשמעות כמו, רחמנא ליצלן, תעמולה ציונית. האמנם זו התעמולה  הציונית שסותרת את טענות אבו-מאזן? לא ולא. ההפרכות לקוחות, בעיקרן, מתוך דברים שאמר וכתב אבו-מאזן. במו פיו ובמו ידיו. רק לפני שנתיים, ב-2009, בראיון לטלוויזיה הפלסטינית, סיפר אבו-מאזן על משפחתו האמידה, על העזיבה מחשש לנקמה, ועל המעבר לירדן. היה ויכוח אם הדברים אכן נאמרו. בדיון שהתקיים בויקיפדיה באנגלית, הדברים שיוחסו לאבו-מאזן הושמטו, משום שלא הייתה הוכחה לכך שהדברים אכן נאמרו. כך שהיה צורך בהוכחה. ובכן, עבדכם הנאמן פנה לממר"י. אם הדברים נאמרו – זה מכון המחקר שיכול לאתר אותם. ואכן כך. הקטע אותר, וניתן לצפות ולשמוע את אבו-מאזן מציג בקולו את סיפור משפחתו . להלן גם הפניה לתמליל.

* * *
נמשיך לסוגיית "הגירוש הציוני". האם היו אלה הציונים האכזרים שגירשו את ערביי פלסטין המנדטורית, או שמא פלישת צבאות ערב גרמה לכך? סוגיה ידועה ומוכרת, אך נדמה שהפעם יהיה זה נכון להציג, שוב, את גרסתו של לא אחר מאשר מיודענו הוותיק, הנציג המוסמך והנבחר של העם הפלסטיני, כבוד הנשיא, אבו-מאזן.
ובכן, ד"ר יצחק בן-גד מציג בספרו (Politics, Lies and Videotape) דברים שכתב אבו-מאזן בביטאון הרשמי של אש"ף, "פלסטין אל-ת'וורה": "צבאות ערב נכנסו כדי להגן על הפלסטינים, אך במקום זאת, הם נטשו אותם והכריחו אותם להגר ולעזוב את מולדתם" (עמ' 310). נדמה שברור יותר קשה להיות. למען הסר ספקות, מוצג כאן התרגום לאנגלית, והמהדרין מוזמנים לפנות ללינק, כדי לקרוא את המקור בערבית.

הקטע שפורסם על ידי אבו מאזן ב"פלסטין אל-ת'וורה"

אפשר להמשיך. ספק אם יש פסקה אחת במאמר של אבו-מאזן ב"ניו-יורק טיימס" שתעבור את מבחן האמת. אפשר לחשוף את השקרים. אפשר להפריך את הטענות. אלא שהפעם עושה זאת אבו-מאזן בעצמו. היסטוריונים, מן הסתם, יקראו לגרסת אבו-מאזן בשם האורווליאני – "הנרטיב הפלסטיני". אכן כן. מתברר שאפילו למנהיג הפלסטיני אין נרטיב אחד. יש הרבה. ואם הפירוש העדכני של "נרטיב" הוא "שקר", אבו-מאזן מבהיר את הסיבה.

* * *

מה לנו כי נלין על זכרונו המתעתע של אל-דין, כשמחלתו של אבו-מאזן בעניין נרטיבים, נקרא לה "נרטיסיס", הרבה יותר חמורה. השאלה היא רק, איך זה שעיתונים כל כך חשובים, בעיני עצמם ובעיני חלק מהקוראים, הפכו לבמה לשקרים כל כך בוטים.

תרגום לאנגלית של המאמר שלעיל 

בן דרור ימיני- מעריב

 

5 מחשבות על “ואם כבר בשקרים עסקינן, כלומר נרטיבים, להלן תוספת קטנה. בעיתון "הארץ", פורסם ראיון עם אחד, איסמעיל פאחר אל-דין מהכפר מג'דל שמס, שמספר על חוויותיו הקשות מימי ה"נכבה": "אני זוכר את הכפר מלא אז בפליטים שגורשו מבתיהם". התיאור מדויק. הרי היו כפרים שהתמלאו בפליטים. אלא שהאיש, לפי עדותו, הוא בן 57. כלומר, הוא זוכר דברים שקרו שש שנים לפני שנולד

  1. ראי אין לי קשר ולו הקטן והזעיר ביותר לא לביבי ולא למפלגתו, ובוודאי לא לימין
    מנהיגותו מפוחדת וחסרת ביטחון,לי נראה שאהוד ברק מנהל את העניינים
    אני ממתין לבחירות ולחילופי ממשלה אחרת, אני מאוכזב מציפי לבנה שעמדותיה בנושא הסכסוך ימינה מנתניהו, יכול להיות שזו טקטיקה של בחירות מאוכזב שזו האופציה לביבי
    ברמה האישית אני מודאג מאוד, אני לא בטוח במנהיגות העכשווית
    וכשראש המוסד שהוא ימיני ונץ בדעותיו, כך לפי עיתון "מעריב" מהיום אומר: שצריך לקבל את היוזמה הסעודית? זה מפתיע ומכה בראש ומבהיר לנו האזרחים כמה מעט אנחנו יודעים
    אני כותב נגד השמאל הקיצוני כי הם לא באמת שמאל, הם קרובים יותר לאנרכיסטים בלי תקווה ,לעשות הכול בכדי להשחיר את שם המדינה בעולם, ולפעול לחרמות וכ"ו זו מדיניות של הרס וכאוס
    אני יוצא רק נגד זה, השמאל האחר (אפילו אם הוא לא ציוני) אם הוא פועל לתקן ולבנות חברה צודקת ושיוויונית אני בעדו

    אהבתי

  2. אוקטובר 2006 :

    בראיון שנתן אתמול מנהיג הליכוד למוסף החג של "ידיעות"…. נתניהו עורך מסע רגלי עם העיתונאי גדי בלום, במחוזות ילדותו ומספר לו כיצד הלך שם עם אמו ונבעת ממראה חיילים בריטיים שהתאמנו מעל גדר תיל,ציטוט מהכתבה: "וזה מאוד הטריד אותי, כי הייתי קטן".
    עובדה היסטורית:בנימין נתניהו נולד בשנת 1949, במדינת ישראל החופשית.כל חילי הוד מעלתה חזרו למולדתם והוא לא זכה לראות ולו חייל בריטי כובש אחד מימיו.
    ובחזרה לציטוטי נתניהו בראיון ההוא:"אז שאלתי: 'אמא, איך אעמוד בזה כשאהיה חייל?' מה הייתה עונה אמא ישראלית? כשתתבגר לא יהיו מלחמות. אבל אמא שלי אמרה: 'אל תדאג, אתה תגדל'.

    הייתי שמחה מ א ד לתגובה שלך על זה מוטי, כי ככה זה, כאלה וכאלה יש בצד הזה ובצד ההוא ואף פעם אסור לשכוח את זה, ואת העובדה שאת ההיסטוריה, גם המביכה תיאוריות, באמת אי אפשר לשנות, וגם שויוה לאינטרנט.

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s