דמוקרטיה מצרית ודמוקרטופוביה ישראלית

הדריכות אל מול התעצמות האיום האיסלאמי אינה הסיבה היחידה לתחושה מבשרת הרעות שפקדה ישראלים רבים בעקבות "מהפכת כיכר א־תחריר". התחושה הזו נבעה גם מן הידיעה שבקרב העם המצרי אין למדינה היהודית ידידים רבים. השלום הישראלי־מצרי, שמעולם לא היה חמים במיוחד, הוגבל במידה רבה לשיתוף הפעולה בין הממשלות ובין הממסדים הפוליטיים, הביטחוניים והכלכליים של שתי המדינות;
 
 
 דא עקא שברחוב המצרי בעבעה כל העת שנאה ארסית לישראל וליהודים. כלי התקשורת המצריים הפיצו חדשות לבקרים תיאוריות קנוניה ועלילות דם פנטסטיות, המציירות את הישות הציונית ואת העם היהודי כולו כהתגלמות הרוע והשחיתות בעולם. ההסתה הגיעה לאחד משיאיה האבסורדיים בדצמבר האחרון: בעקבות שרשרת התקפות קטלניות של כריש על תיירים שנפשו בחופי חצי האי סיני, נפוצה במצרים השמועה שהטורף הימי האימתני הוא שלוחו של הביון הישראלי. מושל מחוז דרום סיני, מוחמד עבד אל־פדיל שושה, בחר לנקוט עמדה אגנוסטית בסוגיה. "אומרים שהמוסד הישראלי שחרר את הכריש הקטלני לים האדום כדי לפגוע בתיירות במצרים", אמר לסוכנות ידיעות מצרית. "איננו שוללים זאת, אך אנו זקוקים לזמן כדי לבדוק אם יש ממש בטענות".10
 
 
 
סיפורים מעין אלה, המעידים על נטייה מטרידה להתעלם מן הגבולות המבדילים בין מציאות לבדיון, נתפסים בעיני הציבור הישראלי (או לפחות בקרב פלחים נרחבים מתוכו) כראיה לפער העצום המפריד בין הציוויליזציה המערבית ובין עולם האיסלאם. "הם תוצרים של תרבות שבה השקר… אינו יוצר שום דיסוננס", אמר אהוד ברק בריאיון שהעניק להיסטוריון בני מוריס ב־2002. "הם אינם סובלים מן הבעיה שגורמת אמירת שקרים בתרבות היהודית־נוצרית".11 הרושם הזה אינו מחזק את אמונם של הישראלים ביכולתו או בנכונותו של העם המצרי – ושל העולם הערבי בכלל – לכונן חברה נאורה בנוסח המערבי. קיומה של חברה כזו הרי מותנה בכושרם של הפרטים המרכיבים אותה לפעול באופן אוטונומי ורציונלי ולהחליף ביניהם מידע ורעיונות במסגרת שיח חופשי וביקורתי. המרחב הפוליטי הערבי, לעומת זאת, מתאפיין לכאורה בחשיבה קונספירטיבית ופרנואידית, ברטוריקה משלהבת יצרים ובהתנהגות עדרית – לא בדיוק התנאים האידיאליים להתפתחותה של "תבונה ציבורית".
 
 
12 יתר על כן, על פי השקפה רווחת, שקנתה לה חסידים בקרב כמה מבכירי המזרחנים, המסורת הסמכותנית הנוקשה שהשתרשה במרחב זה אינה מאפשרת את התגבשותה של דמוקרטיה ליברלית אמיתית.
 
 

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s