פרופ' ניב גורדון שוב עורר מהומות. מעטים מבינים כי זו בדיוק מטרתו. כמו מכחישי השואה,

, להבדיל, או כמו לכל מי שעסוק בהצגת רביזיוניזם מחקרי לכאורה, המדיה היא המסר, כלומר הכניסה למדיה היא המסר. אלא שכמו כל שעון מקולקל הצודק פעמיים ביום, הפעם אמר פרופ' גורדון דברים נכונים: גם אם ארגון חמאס פועל בדרכי טרור, הוא איננו ארגון טרור כי אם ארגון מדיני. וגם אם החייל גלעד שליט יושב במרתף חשוך כלשהו בעזה, הוא שבוי, ולא חטוף.

אולי קשה לצפות ליותר מדי משיח ציבורי המתקיים בחברה שארבעים אחוז ממנה מרותק לגמר של האח הגדול. אך מה שאולי כבר אי אפשר לצפות מציבור רחב של יפות ושל חנונים, עדיין מותר לצפות מסטודנטים באוניברסיטה.

העובדה שהפרופ' הרביזיוניסט ממשיך לסובבם בכחש – גם על ידי אמירת אמת מדי פעם – אמורה להטריד כל מי שחי פה. כי הסטודנטים של היום הם המורים, המחנכים, המנהלים והמנהיגים של המחר. וגם כאן הדברים ידועים.

לכן, אף פעם לא מאוחר ולא מיותר להעמיד את הדברים על דיוקם. הבעיה עם חמאס אינה רקטות הקסאם שהוא יורה או החיילים שהוא הורג, פוצע או שובה. הבעיה עם חמאס היא קודם כל באופק המדיני שלו.

מצע הארגון ידוע ומפורסם, ואף פעם לא מיותר לשוב ולהצביע על אופיו האנטי-דמוקרטי, אנטי-הומני ואנטי-מודרני, עוד לפני ששמים את האצבע על הדבר החשוב ביותר מנקודת המבט הפרטיקולרית של הישראלי הממוצע: המטרות החסלניות של הארגון הזה.

הבעיה היא לא חופש הביטוי

העובדה שהחמאס חלש יחסית מבחינה צבאית צריכה רק לשמח את כל מי שמעוניין בעולם של הדדיות, ביטחון ושלום. לא רק יהודים, אלא גם נוצרים שנגזר עליהם לחיות ברצועת עזה, הומוסקסואלים או "סתם" נשים מאופרות.

, על המלחמה בחמאס להיות טוטאלית, גם אם כמו בכל מקרה אחר יש לבור בקפידה את האמצעים. בכל מקרה, על אלו לכלול את כל המגוון: מהמלה המודפסת עד הסיכול הממוקד.

באופן דומה, הבעיה עם פרופ' גורדון היא לא חופש הביטוי שלו המאפשר לו לומר את מה שהוא רוצה היכן שהוא רוצה. כאמור, לא פעם, כמו במקרה של גלעד שליט, הוא אמר דברים נכוחים ומדויקים. הבעיה עם פרופ' גורדון

 היא החופש שהוא לוקח לעצמו לעשות שימוש בחופש המצפון לטובת שקרים מאורגנים ורהוטים המופצים עם חותמת הכשרות של החופש האקדמי.

חופש הביטוי והחופש האקדמי הם שני דברים שונים בתכלית. בעוד חופש הביטוי הוא הזכות לומר כל שטות, החופש האקדמי נועד על מנת לחתור אל האמת. מנקודת מבט זו, טוב היו עושים הסטודנטים שלו, אם במקום לתקוף אותו על דבריו המדויקים אודות גלעד שליט, היו שואלים אותו שאלות נוקבות אודות

טענות שפירסם ב-2008 על "הטיהור האתני" שעשתה ישראל ב-1948, שהרי השקר הזה הוא הבסיס לפוליטיקת השנאה והחרם שמנהיג הפרופ' המכובד על חשבון משלם המסים הישראלי.

 מעריב: מאת:

אודי מנור

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רני  On 4 באפריל 2011 at 18:35

    באשר לשליט כשבוי או חטוף.
    לפי גולדסטון, ממשלת ארה"ב והחוקים הצווים והוראות השעה של רוב מדינות אירןפה החמאס אינו צבא. זו חבורת רוצחים הפועלים מחוץ לחוק, עבריינים מסוכנים מכל בחינה.
    זה נכון שבריטניה למשל מנהלת עסקים עם החמאס. אלביון הנוכל הוא השם. בכל מקרה אם הם רוצים שייתיחסו כלפיהם כאל צבא הם צריכים לטפל בשליט כאילו הוא שבוי מלחמה. השמאל המוטרף הישראלי ושונאי ישראל בחו"ל נמנעים מהשוואה זו. במ"ע 2 קצינים גרמניים ויפנים שהתיחסו כך לשבויים נתלו כפושעים רגילים, כאשר פשעו ביחס שלהם לשבויי מלחמה הוציאו עצמם מגדר צבא ונחשבו לפושעים רגילים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: