באחד לחודש אפריל שנת אלפיים ואחת עשרה

 פרסם גולדסטון מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "שקילה מחדש של דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה", ובו טען כי אילו היה שיתוף פעולה מצד ישראל ואילו "ידע אז מה שיודע היום", מסקנות הדו"ח היו שונות, במיוחד ההאשמות על "פשעי מלחמה אפשריים" שהופנו נגד ישראל. הוא טען עוד שמועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה לרעת ישראל, וכי ישראל חקרה את מעשיה, בעוד החמאס לא עשה כן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

12 תגובות בנושא “באחד לחודש אפריל שנת אלפיים ואחת עשרה

  1. דרור בלד. ישראל הרשמית חקרה כ-400 מקרים שבהם נפגעו אזרחים חפים מפשע, החמאס ע"פ גולדסטון לא חקר דבר וממשיך לירות ע"מ לפגוע על באר שבע והדרום.
    כולם מקווים שהשקט יחזור, התכתשות נוספת תגרום סבל (לאזרחים בעיקר) מ-2 הצדדים

    אהבתי

  2. מר סגרון,בחייך. העיתון המסויים, אנשי הרוח והגשם,האקדמיה, הם שהביאו במדיניות שהם היתוו,ובהתנחלויות שהם הקימו ,ליצירת המדינה הדו-לאומית ? מר סגרון, המדינה הדו-לאומית דה-פאקטו כבר כאן מזמן.רק צריך לעגן אותה דה-יורה.את זה ישראל אינה עושה,ולכן הכעס בעולם.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1144160.html

    אהבתי

  3. לפני שמתקיפים את הקרן לישראל חדשה, כדאי לקרוא את הדברים הבאים מפי עמוס הראל (הארץ). די בזאת כדי לאשש את כל טיעוני הקרן לישראל חדשה. ב 5 לאוקטובר 2008 נפגש עמוס הראל -תומך בל"ד מוצהר – בביירות עם נאסראללה ומסר לו את המידע המסווג הבא: "התוכנית בצה"ל: הרס אזורים ו"כוח לא פרופורציונלי" בתגובה לטילים".
    כך נמסר: "בכל כפר שממנו יירו לעבר ישראל, נפעיל כוח לא פרופורציונלי ונגרום שם נזק והרס אדירים. מבחינתנו, מדובר בבסיסים צבאיים". אייזנקוט מדבר על החרבת הכפרים השיעיים בדרום ועל שיטת ענישה דומה גם נגד סוריה, במקרה של מלחמה. "זו לא המלצה. זו התוכנית והיא כבר אושרה", אמר. ציד של משגרי רקטות הוא בעיניו "שטות מוחלטת. כשיש אלפי טילים בצד השני, אין לך אפשרות לצוד אותם". ישראל צריכה להתמקד בהרתעה, חלקה (כפי שבא לידי ביטוי בראיון) עוד בטרם עימות. "יש לנו היקף חימוש גדול פי מאה", הוא מסביר".

    חברו הקרוב של אייזנקוט, אל"מ (מיל') גבי סיבוני, מרחיב במאמר [!] שפירסם במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב, את הבסיס התיאורטי של הצהרות האלוף. "הולכת ומתגבשת תפישה מעודכנת במענה של ישראל לאיומי רקטות וטילים מסוריה, לבנון ורצועת עזה", הוא כותב.
    הפתרון? "מהלומה לא פרופורציונלית, הפוגעת בליבת התורפה של האויב, כשהמאמץ לפגיעה ביכולות השיגור הוא משני. מיד עם פרוץ העימות יידרש צה"ל לפעול במהירות ובעוצמה חסרת פרופורציה לאיום ולפעולת האויב, כדי לפגוע ולהעניש בהיקף שיחייב תהליכי שיקום ארוכים ויקרים. פגיעה זו חייבת להתממש בזמן קצר ככל האפשר, תוך העדפת פגיעה בנכסים על פני המרדף אחר כל משגר… מענה שכזה עתיד לשמר זיכרון רב שנים אצל מקבלי ההחלטות בסוריה ובלבנון, שיעמיק את ההרתעה".

    גם לגיורא איילנד יש מה להוסיף. במאמר משלו (!!) הוא מציע מהלך מקדים: העברת מסר ישראלי חד-משמעי לממשלת לבנון, כבר כעת, שלפיו במלחמה הבאה יחוסל צבא לבנון, ייהרסו התשתיות האזרחיות והאוכלוסייה הלבנונית תסבול. "בביירות לא יילכו לים כשבחיפה יישבו במקלטים", הוא כותב.

    באותיות הקטנות, הנעלמות מן העין, תהה הראל בינו לבינו: ""דוקטרינת הדאחיה" של אייזנקוט מעלה סימני שאלה: האם לא תקום זעקה בינלאומית, לנוכח ההרס ותעצור במהירות את המהלך הישראלי, במצב נוח יחסית ליריב"? אך מייד התעשת וחזר לעבודתו – פרשנינו לענייני בטחון. מהשורה התחתונה (להלן, הפרשנות) אנו למדים: "מה שמשותף לשלושת המאמרים הוא הדגש המחודש על העוצמה האווירית".
    haaretz.co.il/hasite/spages/1026496.html

    אין בין הצהרתו של גולדסטון ובין מידת הנכונות או אי הנכונות של המידע שסיפקו אנשי הקרן לישראל חדשה (ולא הקרן החדשה לישראל)ולא כלום. יתכבד מוטי סגרון ויסביר מדוע "וידויו" של גולדסטון יכול לשמש עילה לטענה כי המידע היה מוטעה. יתכבד עוד ויסביר מדוע אין לתלות את האשמה בהסתמכות על מידע חד צדדי בגולדסטון עצמו אלא דווקא בבעלי עניין המוסרים – כמו כל עדי הגנה ותביעה בכל משפט שהוא – את גרסתם לטובת עניינם. יואיל סגרון ויסביר מה פסול מצא בפניייתם של עדאלה ואחרים לבדיקה בינ"ל. עידן לנדו הסביר בזמנו מדוע אין להסתמך על בדיקה פנימית של ישראל הרשמית. אזכיר לשוכחים ולמשכיחים (בזדון כמובן!) כי מידת מהימנותו של מה שמכונה בשיח הציוני דובר צה"ל התאפסה ונחשבת ללא רלוונטית מאז אותו מקרה בו מה שמכונה חייל בשיח הציוני ירה במפגין כפות. האירוע צולם אך אנשי בצלם נהגו בחוכמה כאשר השהו את פרסום הסרטון וחיכו להכחשתו (הצפוייה, בזדון!) של מה שמכונה דובר צה"ל. אז הוצגה בכל מסכי אירופה בו זמנית הירייה (בצד הימני של המסך) ואילו בצד שמאל של המסך שודרה שוב ושוב – בלופ אינסופי היכול להתחרות רק עם תמונות הבית באיתמר – הכחשתו של דובר הצבא הציוני.

    איני יודע במה עסקה התקשורת הציונית בימי הטבח בעזה, אך התקשורת בכל העולם כולו עסקה אך ורק בתמונות הזוועה שסיפקה אל ג'זירה. כך היה גם בימי מה שמכונה מלחמת לבנון השנייה. התקשורת העולמית עסקה בהחרבתם של כפרים שלמים על יושביהם, ואזרחי מדינות העולם דרשו הסברים למה שרואות עיניהם. לו היה מדגיש גולסטון יותר את העובדה שישראל הרשמית סירבה לשתף פעולה איתו (וסיבותיה עימה) היה יוצא ידי חובתו המוסרית.

    אהבתי

  4. על ממשלת ישראל להציע לפלסטינים הסדר ביניים רצוי בהסכמה
    אחרת, יש לפעול באופן חד צדדי
    חשוב למנוע מעיתון מסויים אשר פועל יחד עם אנשי אקדמיה, ואנשי רוח וגשם, וכול שונאי ישראל באשר הם
    מדינה דו לאומית, זה לא יקרה
    נקודה
    ואתה דרור תהיה חופשי בבלדך עזה, או רמאללה

    אהבתי

  5. מי שפעל להטעות במזיד את גולדסטון הם ארגוני השמאל הישראלי, בראש ובראשונה 'הקרן החדשה לישראל'. דוגמאות לכך מופיעות בדוח 'אם תרצו' שפורסם בנושא. למשל, ארגון עדאלה פנה לאו"ם, בשיתוף עם עוד ארגונים פלשתינים, בקריאה לכפות על ישראל את הפסקת הלחימה בטענה לקיום "פשעי מלחמה"; שבעה מארגוני 'הקרן החדשה' שלחו מיוזמתם מסמך לועדת גולדסטון הדורש חקירה חיצונית למבצע 'עופרת יצוקה', ערערו על אמינות תחקירי מדינת ישראל וצה"ל והעלו חשדות והאשמות באשר לחוקיות המבצע ומוסריות פעולות הצבא. כך, נספח 3 לדו"ח גולדסטון מציין את הארגונים והאנשים אשר נענו לקריאת הוועדה למסור לה חומר ומידע. בהם ניתן למצוא מספר ארגונים הממומנים על-ידי 'הקרן החדשה', ובהם 'עדאלה', האגודה לזכויות האזרח, 'גישה', 'המוקד להגנת הפרט', 'רופאים לזכויות אדם', הוועד הציבורי נגד עינויים ו'יש דין'.

    אדון אזרח די עם הלינקים

    אהבתי

  6. דרור בל"ד.

    דרור בל"ד ביום 5 במאי 2010 בשעה 5:58 pm

    תהיותיו של מוטי סגרון במקומן.
    גולדסטון אינו הומניסט אלא ציוני. טעותו של ה"שמאל ההסברתי" – שותף מלא להגבלת גבולות השיח הציבורי הישראלי-יהודי (כולל חלקיו שאינם ציונים) – היתה להתגאות בו כלוחם זכויות אדם וכציוני. גולדסטון קבע כי פשעי המלחמה לא נעשו במזיד, ואינם יוזמה מתוכננת של הממשלה. הקרן החדשה לישראל – ששמה הנכון, כפי שקבע ישראל הראל, הוא 'הקרן לישראל חדשה' – האשימה אך ורק את חיילי צה"ל, ולא את המדינאים, מנציחי הכיבוש ואחראים בלעדיים לפשעי המלחמה שנכפו על צה"ל כדי לשרת מטרות פוליטיות.

    אין אחד שפעל למיגון שדרות, היות וירי הקסאמים על שדרות הוא אינטרס של ממשלות ישראל, על מנת להסביר כי "הם ירו עלינו קסאמים". כשיבינו אזרחי ישראל מי אויביהם האמיתיים, ימהרו ויסגירו אותם להאג.

    אהבתי

  7. בעוד מה שמכונה בשיח הציוני בכינוי 'שמאל ישראלי' מיהר להסתמך אך ורק על דו"ח גולסטון, ולא על החטא הקדמון – המקור לכל פשעי המלחמה הנלווים אליו, אני תמיד הזהרתי כי גולדסטון הוא ציוני (אספק תגובות שלי המאששות טענה זו אם אדרש) וכי אין לסמוך עליו. שופט שישב בבית הדין של דרום אפיקה בתקופת האפרטהייד עשה את כל מה שעשה אך ורק כדי לחפות על מצפונו המלולכך, ממש כמו הארגון הנתעב 'לוחמים לשלום'. גדעון לוי ייאלץ שוב לאכול את כובעו, היות והדגיש שוב שוב לחיזוק טיעוניו כי גולדסטון הוא ציוני.

    אין לשמאל צורך להסתמך על פושעים. הסתמכות על ציונים להצדקת טיעונינו הצודקים – כפי שנוהג גדעון לוי – הוא מעשה פסול. כבר היה לנו בני מוריס, ירמיהו יובל, ואפילו יובל שטייניץ. אמליץ בחום לכל הקוראים לקרוא את תחקיריו של מוטי סגרון לגבי השמאל האמיתי (דעות ואמרות של אנשי בצלם ואנשי זוכרות). למרות הדעה המוטה התחקירים מספקים מידע אמין. מה שאצל מוטי סגרון נחשב לחציית קווים אדומים הוא מקור גאוותינו. רק כך יהיה אפשר לשחרר את פלסטין.

    אהבתי

  8. למה הדפיסו את זה בראשון לאפריל. ALL FOOLS DAY
    מי כאן הטיפש? הוא? ישראל? האו"ם? בני האדם ככלל? ומה יגיד גדעון לוי?

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s