המשט לעזה והאי-סדר העולמי החדש

אף שפרטי ההתנגשות האלימה שהתרחשה ב־31 במאי 2010 על סיפון האנייה "מאווי מרמרה" טרם התבררו די הצורך, ואף שהדיו של האירוע עוד ימשיכו ללוותנו חודשים רבים, ברור כבר עתה כי מדובר בנקודת ציון בעלת משמעות מרחיקת לכת – ולא רק מבחינת הצדדים המעורבים. הוועדות השונות שהוקמו לבדיקת התקרית בוודאי יאמרו את דברן, אולם ספק אם יש ביכולתן או בכוונתן למקמה בהקשר רחב יותר ולהצביע על השלכותיה הגלובליות. ואמנם, בד בבד עם הבירורים ההכרחיים בעניין תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לפעולה ותפקודו של צה"ל במהלכה, ובצד הדיון האסטרטגי בשאלות הקשורות למדיניות המצור על עזה ועתיד יחסי ישראל־תורכיה, מן הראוי לתת את הדעת גם על הלקחים שאפשר להפיק מן הפרשה בכל הנוגע למעמדם ולהשפעתם של שחקנים בולטים בזירה העולמית העכשווית: הארגונים הבינלאומיים הלא־ממשלתיים (INGOs – International Non-Governmental Organizations).

 

 ציור- מוטי סגרון

כבר למחרת האירוע עסקו כלי התקשורת בהרחבה בזהותו ובפועלו של הגוף אשר יזם את שיט ה"מאווי מרמרה" לעזה, יחד עם ספינות אחרות – 'הקרן לסיוע הומאניטרי', או ה־HHI.2 הקרן, שהוקמה בתורכיה ב־1992, היא ארגון לא־ממשלתי המתיימר להגיש סיוע לנזקקים מוסלמים בכל רחבי העולם. ואולם, מאחורי החזות ההומאניטרית מסתתר אקטיביזם מסוג שונה בתכלית. ראיות שנאספו בידי שירותי ביטחון וגופי מחקר בתורכיה, באירופה ובארצות־הברית מצביעות על קשריו המסועפים של ה־IHH עם אל־קאעידה ועם חמאס ועל הסיוע שהעניק למיליציות איסלאמיות באפגניסטן, בצ'צ'ניה ובבוסניה.3 מן הראיות הללו עולה בבירור שהפרובוקציה האלימה על סיפון האנייה התורכית הייתה רק קצה הקרחון של מעורבות פעילה בטרור חובק עולם.
 
 
 
 
  
 
בעבר הלא רחוק עוד טרחו ארגונים רבים לעגן את הלגיטימציה לפעילותם בטענה כי הם ממלאים שליחות מוסרית־חברתית חסרת פניות ומייצגים אינטרסים ציבוריים רחבים. נדמה שאיש אינו מתייחס עוד ברצינות ליומרה זו – גם לא ראשי ארגונים לא־ממשלתיים מובילים, המודים שהם שחקנים פוליטיים לכל דבר. למותר לציין שארגונים רבים אינם מהססים לנקוט עמדה חד־צדדית בסכסוכים ובעימותים שונים; דא עקא שעמדה זו אינה עולה תמיד בקנה אחד עם סדר היום ההומאניטרי או עם השקפת העולם הנאורה שבה הם מתהדרים. דוגמה בולטת מספק 'אמנסטי אינטרנשיונל', שדיווחיו בדבר הפרות זכויות אדם במקומות שונים ברחבי תבל מושכים תשומת לב בינלאומית רבה – בצד האשמות על הטיה פוליטית.13 באפריל 2010 מצא עצמו הארגון שקוע עד צוואר בשערורייה ציבורית מביכה עקב קשריו עם מועזאם בג, אקטיביסט בריטי שנכלא בעבר בגואנטנמו ונחשב לתומך מובהק של האיסלאם הרדיקלי בכלל ושל הטליבאן בפרט. כאשר העזה גיטה סהגאל, פעילה בכירה ב'אמנסטי', להסתייג משיתוף הפעולה עם בג, היא הושעתה מתפקידה. בתגובה למחאות שעורר צעד זה פרסם מזכ"ל הארגון, קלאודיו קורדון, מכתב פומבי שבו שיבח את בג והסביר כי תמיכה בג'יהאד כ"הגנה עצמית" אינה "נוגדת בהכרח את זכויות האדם".14
המקרה של 'אמנסטי אינטרנשיונל' הוא רק סימפטום לתופעה רחבה יותר. העוינות למערב, ובעיקר לישראל ולארצות־הברית, היא חיזיון נפרץ ב"חברה האזרחית הגלובלית". היא מספקת מטרה משותפת לארגוני שמאל רדיקלי ולגופים איסלאמיים קיצוניים – תכופות תחת מטריית הלגיטימציה של האו"ם ומוסדות בינלאומיים נוספים. "ועידת האו"ם נגד הגזענות ושנאת הזר" שנערכה בשנת 2001 בדרבן שבדרום אפריקה אמורה הייתה לשמש מפגן אוניברסלי של סובלנות ופלורליזם, אך הפכה – בניצוחה של קואליציית ארגונים בינלאומיים לא־ממשלתיים – לפסטיבל של שנאה ארסית לציונות ולעם היהודי. הרושם שהותירה היה כה שלילי, עד שמדינות רבות – ובהן ארצות־הברית, קנדה, אוסטרליה, איטליה, פולין, גרמניה והולנד – החרימו את הוועידה הבאה, שהתקיימה בז'נבה באפריל 2009.
הראל בן ארי- אתר תכלת

7 תגובות בנושא “המשט לעזה והאי-סדר העולמי החדש

  1. אה, כן.כאשר הטאליבן היו אורחי ברוני הנפט בטקסס, מי התריע על מעשי הרצח וההתעללות של הטאליבן בסוף שנות ה90 ?
    ניחשת נכון,מר סגרון. AMNESTY INTERNATIONAL

    http://web.archive.org/web/20061119134557/http://web.amnesty.org/library/Index/ENGASA110051997?open&of=ENG-398

    AI Index: ASA 11/005/1997 1 June 1997
    AI Index: ASA 11/05/97

    Women in Afghanistan:
    The violations continue

    אהבתי

  2. כאשר מבצעי הפעולות הנתעבות נמצאים בצד שלך, הם נקראים לוחמי חופש.הקונטראס בניקרגואה,המוג'הדין באפע'ניסטאן כאשר אלה נלחמו ברוסים,עבד אללה עזאם היה לוחם חופש בשנות ה 80 ,אוסמה בן לאדן היה גם הוא לוחם חופש בשנות ה 80 ,וכן רבים מהמוסלמים הקיצונים ביותר נחשבו לוחמי חופש,כל עוד הם נלחמו לצידך ועבור האינטרסים המשותפים לך ולהם.
    כאשר הטליבן שלטו באפע'ניסטאן,הם התקבלו בשנת 1997 בטקסס של המושל ג'ורג' בוש בכבוד מלכים.
    מדוע?
    אה, עניין קטן של עסקי גז.

    http://www.wsws.org/articles/2001/oct2001/tal1-o24.shtml

    כל זאת כאשר הטליבאן היה מבצע הוצאות להורג פומביות של גברים ונשים.כאשר אירגוני נשים פמניסטיות העזו למחות נגד הקשרים עם הטליבאן,ואף הביאו עדיות בהן הראו נשים מוצאות להורג באפע'ניסטאן,הפמניסטיות הוקעו כהסטריות ,קיצוניות והזויות.

    אהבתי

  3. רני, אתה מקשקש בטירוף. על אילו קורבנות של ה"רוצח" אתה מדבר? בג לא נקשר לפעולות טרור,ואף לא נשפט ע"י ארה"ב. ארה"ב היתה משחררת רוצח ?

    אהבתי

  4. ההתנהלות של אובמה וקלינטון במצרים לאחרונה היא קטסטרופלית.
    יש לקוות שהאיש היהיר הזה יחד הממשל שלו יעזוב
    כול העולם ממתין שאמריקה לפני ממשל אובמה תחזור

    אהבתי

  5. ישראל לא מסכימה עם כל הגדרות הממשל האמריקאי. לארה"ב יש עסקים משלה עם תורכיה ובחלקם חקירות שהמומחים התורכיים מבצעים במומחיות תורכית באפגניסטאן. יד רוחצת יד. פתאום הדהימי עם סנדרום שטוקהול מתחיל לעבוד לפי תקנים אמריקאיים. תמיד הדיהמי העבד הנרצע, משרת הבית של האדונים יהיו אשר יהיו מחפש אדון ללקק מגפיו.

    הדהימי עם סינדרום שטוקהול ממשיך לחפש מגף שיונח על ראשו. איש לא שואל היכן זכויות האדם של הקורבנות של הרוצח הנאלח שהדהימי ואמנסטי מגינים עליו.

    בקיצור פיטרו את גברת מהגאל בגלל שאמרה את האמת. מה בדבר זכויות האזרח שלה? החופש להביע דעה כשהיא אמת גם לפי דברי אמנסטי. מה בדיוק אמר אמנסטי על הרציחות של ארגוני הרוצחים המוסלמיים. בודאי שאמר, בלילה לתוך מטפחת. לפי הטיפול בגברת אמנסטי הוא ארגון צבאי עם סיווגי ביטחון למכתבם והיא עברה על פקודות אלו אכן ארגון מצפוני.
    האמת היא שתחת חסות אמנסטי, רק לא על אותה במה, טרוריסט רצחני ממשיך להסיט ולקדם רצח בחסות והגנת אמנסטי. זה לא הטיפול שאמנסטי נותן, למשל, למי שהאיסלם מחפש לרוצחו בכל העולם. מישהו שמע מה אמר אמנסטי על רצח ה 9.11 בודאי אמירה חלקלקה כמו זו שמסבירה את פיטורי מהגאל האומללה.

    אהבתי

  6. ובקשר לאמנסטי ,קראתי את החומר לגבי מואזזאם בג, והנושא מורכב.כפי שאמנסטי הסבירו, יש לעשות את ההבחנה בין זכויות האנוש של בג ואחרים כמותו, לבין הדעות שלו, שאינן נתמכות ע"י אמנסטי .
    אמנסטי כתבו ש..
    Our work with Moazzam Begg has focused exclusively on highlighting the human rights violations committed in Guantánamo Bay and the need for the US government to shut it down and either release or put on trial those who have been held there. Moazzam Begg was one of the first detainees released by the US without charge,

    and has never been charged with any terrorist-related offence or put on trial.

    When President Obama promised to close Guantánamo, Amnesty International hoped that we could wind down our campaign and focus more broadly on human rights abuses related to security and terrorism. However, as that promise remains unmet, Amnesty International continues to work with Moazzam Begg and other former detainees to ask European governments to accommodate those who cannot be returned to their country of citizenship without risk of torture or ill-treatment.

    In this complex and polarised world, we at Amnesty International face the challenge of communicating clearly the scope of our work with individuals and groups. Amnesty International champions and continues to champion Moazzam Begg’s rights as a former detainee at Guantánamo.

    He speaks about his own views and experiences, not Amnesty International’s.

    And Moazzam Begg has never used a platform he shared with Amnesty to speak against the rights of others.

    Leaked extracts from an internal 10 February 2010, memo by Amnesty’s Asia-Pacific director Sam Zarifi, which echoed some of the concerns raised by Sahgal, were published by The Sunday Times.

    In the memo he said Amnesty should publicly admit its mistake in not establishing sufficiently publicly that it does not support all or even many of Begg's views.

    Zarifi said Amnesty "did not always sufficiently distinguish between the rights of detainees to be free from torture, and the validity of their views",

    adding that the organization "did not always clarify that while we champion the rights of all—including terrorism suspects, and more important, victims of terrorism—we do not champion their views”.

    In a subsequent letter to The Sunday Times, while Zarifi did not retract any of the above, he said he fully agreed with the measures Amnesty took in response to Sahgal sharing her views publicly.

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s