ללא רבב

הפנייה למערכת המשפט כדי שתכריע במאבקים פוליטיים על מינויים חשובים, על ידי הטלת אשמות בנושאים שאין להם קשר למשרה הנדונה, אלא הם נאגרים כתחמושת לשימוש בשעת הצורך, היא מתסמיני המשבר המוסרי החמור המתחולל במערכת הפוליטית-התקשורתית של ישראל, והופך אותה בשנים האחרונות למדינה הלוחמת נגד עצמה.האישים המושחתים באמת, המחזיקים במשרות מכובדות במערכת הכלכלית והפוליטית, מתוחכמים ומתוקשרים דים כדי לחמוק מכל האשמה. ואילו אנשים המסורים באמת לתפקידם ומשקיעים את כל כישרונם ומרצם בשירות העם והמדינה נלכדים בסבך התככים – דבר הגורם לעוול נורא לא רק להם, אלא גם לעם ולמדינה הנאבקת על קיומה.צה"ל נפגע אנושות באחרונה משלוש עוולות מסוג זה, שקיבלו תהודה ציבורית נרחבת. השתיים הראשונות, פרשת עימאד פארס ופרשת צ'יקו תמיר, דומות זו לזו. בולטת בהן העמדת הפנים הצדקנית והנלעגת של שמירה על טוהר המידות המוחלט, כאילו היו כל קציני צה"ל האחרים מלאכי שרת שמעולם לא כשלו בחולשה אנושית.חוסר המידתיות ואי הכרת הטובה לאנשים שהכל מעידים על הצטיינותם, מסירותם והקרבתם העצמית המופתית במילוי תפקידם, זועקים לשמים. גם הרמטכ"ל ששפט אותם הודה, שבשחרורם הכפוי איבד צה"ל מפקדים שיכלו לתרום תרומה ייחודית עוד שנים רבות.העבירות המדוברות לא היו קשורות כלל לתפקידם בצה"ל, ונבעו מחולשה אנושית מובנת ונסלחת. העונש הראוי עליהן היה קנס על הנזק שנגרם לרכוש צה"ל ונזיפה על ניסיון ההתחמקות מעונש על ידי דיווח כוזב על מעשה שאין בו משום עניין לציבור.פרשת יואב גלנט היא מורכבת יותר, אבל גם העוול שנגרם לו, לצה"ל ולמדינת ישראל חמור לאין ערוך. גלנט היה מיטיב לעשות, אילו לא נפתה להשתמש בקרקע ציבורית לצרכיו, אף כי לא חרג בכך מנוהג מקובל במושבים שעברו הפרטה. אולם הדברים היו גלויים וידועים, הם גם נדונו בערכאות ותוקנו כעבור כמה שנים, ואיש לא ראה צורך להשתמש בכך כדי למנוע את מינוי גלנט לתפקידים בכירים ביותר בצה"ל. בתפקידים הללו הוכיח גלנט את עצמו כמפקד מוכשר ונועז, הצועד בראש, ישר, נקי כפיים וזוכה לאמון בלתי מסויג מצד חייליו ומצד הממונים עליו. כשירותו מכל הבחינות, המקצועיות והאנושיות, לשרת כרמטכ"ל גלויה וברורה.

רק כאשר הגיעה השעה למנות את גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, ועל רקע הסכסוך האישי בין הרמטכ"ל היוצא לשר הביטחון, התחילה החתירה נגד גלנט מטעמים שאינם תלויים בו כלל ועיקר. וכשהניסיון להכתימו בפרשה פלילית לא צלח, חיפשו ומצאו עבירה אזרחית, שכבר תוקנה בינתיים, כדי לפגוע בשמו הטוב.

חוסר היושר שבהגשת התלונה נגד גלנט בזמן הזה, בהקשר הזה ומן המוטיווציה הזאת, היה צריך להביא לדחייתה על הסף. מה גם, שעבירת גלנט תוקנה, והצהרתו בפני ועדת טירקל שהוא חף מאשמה בפרשה נמסרה בתום לב ולא היתה כוזבת. אך מעבר לכך, ביטול המינוי שניתן לאיש הראוי בשל האשמות כאלה יהיה עוול חמור, שיגרום נזק חסר תקנה לאיש עצמו ויותר מכך לצה"ל, למדינת ישראל ולעם ישראל שאנשים כיואב גלנט הם מטובי בניו.

הכותב הוא פרופ' אמריטוס לפילוסופיה וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל

 

     

 פורסם בהארץ: 1.2.2011

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s