השמאל החרם האקדמי והחרם הנגדי

הצטרפותם הנלהבת של ישראלים בעלי השקפות אנטי-ציוניות לקריאות להחרים את מדינתם ולבודדה בזירה הבינלאומית. ההתגייסות הזו, המעוררת זעם רב בישראל, מעידה על המיאוס המוחלט שחשים הרדיקלים מן המדינה היהודית ועל אמונתם כי אין ביכולתה לתקן את דרכיה בכוחות עצמה. אילן פפה, "היסטוריון חדש" שנוי במחלוקת, הסביר בריאיון שהעניק לעיתון הארץ ב-2005 מדוע הוא מצדד בהטלת חרם בינלאומי על האקדמיה הישראלית:

 

השמאל הציוני הוא לא המיליה שלי. המיליה שלי הוא המיליה הפלסטיני, המיליה שלי הוא המיליה הבינלאומי המתקדם והשמאלי. צריך לדעת, גם אני התלבטתי מאוד בעניין של החרם, התייסרתי. הגעתי למסקנה, ויכול להיות שאני טועה, שאין שום סיכוי שמתוך מדינת ישראל תקום תנועה משמעותית שתסיים את הכיבוש. אין, ולא משנה כמה אנשים טובים יש בארץ. אם נחכה לתנועה אפקטיבית שתסיים את הכיבוש, מה שיקרה בסוף זו השמדה טוטלית של העם הפלסטיני… יכול להיות שאין סיכוי גם לדרך שלי, יכול להיות שהפלסטינים נידונו לכליה, אבל אני לא רוצה לחיות כמי שלא עשה את כל מה שהוא יכול כדי לעצור את זה. והדבר היחיד שיכול לעצור את ישראל הוא לחץ מבחוץ.60
הכמיהה להתערבות זרה, למין "דאוס אקס מכינה" שישים קץ להתנהלותה הנפשעת של ישראל, ממלאת תפקיד הולך וגדל בחלומותיהם של רדיקלים מסוגו של פפה. דא עקא שההיחלצות ההומאניטרית של הקהילה הבינלאומית לטובת הפלסטינים רחוקה מלענות על ציפיותיהם, וחלקם אף מותחים עליה ביקורת ורואים בה הגשת סיוע עקיף לכובש הישראלי. האדריכל אייל ויצמן, למשל, מלין בספרו  , שראה אור ב-2007, כי ארצות-הברית ואירופה, שניאותו להקצות סכומי כסף עצומים לצורך שיקומה של הרשות הפלסטינית, רק "שחררו בכך בפועל את ישראל מן האחריות המוטלת עליה על פי החוק הבינלאומי".61 ברוח דומה הוא מבקר את אונר"א ('סוכנות הסעד והתעסוקה של האומות המאוחדות למען פליטי פלסטין במזרח התיכון') על ששיפצה את מחנות הפליטים הפלסטיניים והקימה בהם מבני קבע, תשתית ביוב ודרכים רחבות, שהרי בכך היא מקלה את חדירתם של כוחות הצבא הישראלי לאזורים אלה.
 "בקבלה על עצמה אחריות לרווחה ולתחזוק הארכיטקטורה במצב של קונפליקט מתמשך, נחשפה תכנית אונר"א כאחד המקרים המובהקים של 'הפרדוקס ההומאניטרי' – [ראיה לכך] שסיוע הומאניטרי עלול לשרת בסופו של דבר את הכוח המדכא", כותב ויצמן.62
אם הפנטזיות על ביתוק הקשר הגורדי של הכיבוש (ובעקבותיו, אולי גם על קִצו של האפטרהייד הציוני) באמצעות "לחץ מבחוץ" מקבלות לעתים צביון אפוקליפטי, אם התרחיש שהן רוקמות כרוך בהכרעתו של צה"ל בשדה המערכה בידי כוחות בינלאומיים, כפי שאירע למיליציות הסרביות או לצבאו של סדאם חוסיין, הרי שהרדיקלים הישראלים נמנעים, בדרך כלל, מלתת לכך ביטוי פומבי. ככלל, תמיכה גלויה באלימות או במאבק מזוין נגד ישראל היא קו אדום שאותו אפילו החריפים שבשוללי הציונות המקומיים נזהרים מלחצות.63 איש מהם אינו להוט לאשר במו פיו את האשמות הבגידה המוטחות חדשות לבקרים בשמאל הרדיקלי, אולם חלקם בוחנים מפעם לפעם את הגבולות. זמן קצר לאחר פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה, שגבתה את חייהם של למעלה מאלף אזרחים ישראלים ושל מספר רב יותר של פלסטינים, כתב חוקר הספרות חנן חבר בטקסט שפרסם בקובץ המאמרים זמן אמת:
 
דווקא כדי לשרת את עמו נאלץ… האינטלקטואלי הישראלי-יהודי לנטוש את מיקומו בתוך עמו. כדי לעשות זאת הוא נדחף לעמדה שדוברי הימין כבר הגדירו כבגידה. מהי אם כן עמדתו הביקורתית האפשרית של אינטלקטואל לנוכח הסיטואציה של "אינתיפאדת אל-אקצה"? כפי שטען ז'אן פול סארטר, העמדה הביקורתית של האינטלקטואל היא זו שמיקומו הפרטיקולרי בה עומד בסתירה למיקומו האוניברסלי; סתירה בין הפרטיקולריות של היותו חלק מן העם היהודי-ישראלי לבין המבט האוניברסלי הרואה את צדקת תביעתם של הפלסטינים ומזדהה עם תחושתם וציפיותיהם. ומתוך כך, סתירה והתנגדות בין מי שמוסיף על פי הציווי הפרטיקולריסטי להזדהות עם בני עמו הנמצאים מעברו האחד של מתרס המלחמה עם הפלסטינים, לבין מי שתומך בעמדתם ומוכן להצדיק את פנייתם לאלימות.64
חבר פותר את הדילמה בין נאמנות פרטיקולרית ובין מחויבות לצדק אוניברסלי בטענה שבהפנותו עורף למדינתו מיטיב בעצם "האינטלקטואל הישראלי-יהודי" עם בני עמו, אף שהם, בקוצר ראותם, מזהים בו רק בוגד. ההכרעה לטובת נקודת המבט האוניברסלית משמעה, מבחינתו, הצדקת האלימות הפלסטינית בתור "השלב האחרון לשחרור מן הכיבוש הישראלי".65
  
העיתונאי "גדעון לוי" מעדיף לבטא את תמיכתו במאבק הפלסטיני בצורה ישירה יותר. "הישראלים", הוא מצהיר במאמר פרי עטו שהתפרסם באותו קובץ, "מבינים רק כוח. הם משנים את עמדותיהם אך ורק בעקבות הפעלת כוח, רצוי אלים ומגיר דם, והם מעולם לא ויתרו, לא שינו עמדה, חצי עמדה, רבע עמדה, מבלי שהופעל עליהם כוח… מאז יום הכיפורים ב-1973 ועד חג המולד 2000, לא רק שהאלימות השתלמה, בסופו של חשבון, לערבים, אלא שהישראלים גם הוכיחו להם שהאלימות היא הדרך היחידה הפתוחה בפניהם, אם הם חפצים בחופש, בעצמאות, בחירות או בהחזרת השטחים שנכבשו מהם – בכוח, כמובן".
66
מי שמחפש בעמדותיו של השמאל הרדיקלי איזה מצע אידיאולוגי סדור, מעבר לשלילת הציונות, עשוי אולי להשתומם על הסולידריות הגורפת עם הפלסטינים. אחרי הכל, בראש המאבק הפלסטיני בישראל ניצבים הלאומנים המושחתים של פת"ח מזה והקנאים הדתיים של חמאס מזה – לא בדיוק החומרים שמהם קרוצה קהילייה נאורה ומתוקנת.
 
 אלא שבמקרה הישראלי, כמו במקרה של המערב בכללו, נכונותם של הרדיקלים ליצוק מים על ידיהם של רודנים וטרוריסטים אינה נובעת מהזדהות אמיתית עם האויב, אלא מן הסלידה העזה שהם חשים כלפי החברה שבה הם פועלים. והסלידה הזו, כפי שנוכחנו, מגיעה לעתים עד כדי תמיכה באלימות. הפילוסוף הצרפתי ז'אן פול סארטר, שאותו מזכיר חנן חבר בקטע שצוטט לעיל, הריע ל"לוחמי השחרור" של העולם השלישי אשר טבחו במתיישבים האירופים. במבוא שחיבר ב-1961 לספרו של פרנץ פאנון, מקוללים עלי אדמות, המטיר אש וגופרית על בני עמו הצרפתים ועל מורשת המערב: "היום חושף היליד את האמת שלו;
 
המועדון הכה סגור שלנו חושף לפתע את חולשותיו: מדובר היה לא פחות ולא יותר במיעוט. יתרה מכך, מאחר שהאחרים הופכים עצמם לבני אנוש כנגדנו, נראה כי אנו אויבי המין האנושי; האליטה חושפת את טבעה האמיתי: חבורה של פושעים. הערכים היקרים שלנו צוללים למצולות; כשמתבוננים בהם מקרוב, אין אחד שלא מוכתם בדם".67 נדמה שאין איש שמאל רדיקלי במדינת ישראל שלא היה חותם בחפץ לב על הדברים האלה.
 

12 תגובות בנושא “השמאל החרם האקדמי והחרם הנגדי

  1. לאזרח הסוכן אתה מוכר זיוף גס וחצוף בתור מפה.זו אינה מפה בשום הגדרה של מפה מדוייקת וקנה מידה. שום אדם בר דעת לא יכנה את זה מפה גיאוגרפית פוליטית. ההצגה הזו היא שקר כזב ורמייה בקנה מידה מזוייף. היא נועדה להשמיץ את ישראל. היא מייצג מצויין לסוג הטענות שלך ואיכותן. מטרת הקריקטורה הזו לחרחר שנאה ולעשות דימוניזציה של ישראל. היא מוכיחה את הטענות הכי מוטרפות של הימין הכי מוטרף.
    השטחים המוחזקים ע"י ישראל קטנים בהרבה מהקריקטורה שאתה מציג שאין בינה לבין מפה ולא כלום ונועדה ללבות שנאה כמו כל מעשה סוכן מחרחר שנאה ומלחמה.
    לעניין עצמו כמו שהחזירו כל שעל לעזה + תיקוני גבול לשני הצדדים. הרי יהיה גם מסדרון לעזה ומישהו ישלם עבורו ?

    אהבתי

  2. אחד אמר: מי שנולד בשכם כערבי, לא זוכה בזכויות של מי שנולד באיתמר כיהודי. בדרא"פ קראו למדיניות הזאת אפרטהייד.

    כאן נקודת השבר. הנסיון הצבוע למרוח את ישראל בצבעי אפרטהייד. אפרטהייד היתה הפרדה באטובוס, בשירותים, בבית הספר, בבית החולים, באטובוס. כאן בהבדלי החיים בין איתמר ושכם מדובר על מצב אנושי נפוץ בין קבוצות אנוש שכנות, מה גם בשטח בו מתנהלת מלחמה מתמדת בין יושבי שכם ליושבי איתמר. כך הוא העולם אין אחר, טוב או רע מושלם או לא, כך הוא, אין עולם אחר. וההבדלים מתחזקים ומתחדדים בתנאי מלחמה.
    האומר בוחר לשפוט את ישראל לפי חוק יהודי יחודי לפי הבדלים בין מי ששוכן במקום מגורים, זה המצב האנושי הכללי זה אינו אפרטהייד. גם בלי מלחמה, האם לצועני ורומני בבוקרסט או צועני והונגרי בבופשט או צועני ואיטלקי בנאפולי אותן זכויות?. מי בדיוק גירש את הצוענים מצרפת? האם הזכויות שוות לשחור ולבן בשכונות שונות במאה ערים בארה"ב, באמת תמיד לכולם אותן זכויות? שכחנו את השוטר והפרופסור השחור בבוסטון שלא לדבר על הדרום המוכר לי היטב. האם לסאמי בצפון ולנורווגי באוסלו אותן זכויות?. בדרום אמריקה בכל אחת מאלף הערים גם כאלו שאני מכיר האם לכל שוכני הערים ושכונות העוני אותן זכויות?. האם לילידים בארץ הפראית בברזיל וקנדה אותן זכויות כליושבי הערים? כל ההפלייה הזו ההבדלים האלו ללא מלחמה ללא הרג הדדי ללא שהידים מתפוצצים. מדוע השמאל הקיצוני המשטין ומשניא משתמש במונח הלא מדויק ולא נכון "אפרטהיד".

    אבל חוץ מזה לפי התכנית של בעל הבלוג שאני חותם עליה לחלוטין מנהיגי הערבי משכם, המושחתים מרמאללה ודמשק, יכולים לסיים את המצב הזה ברגע, עם רק יסכימו לעקרונות סגרון וכמו בצכוסלוקיה יחלקו את הטריטוריה. האם באמת ובתמים מנהיגי החמאס והרש"פ נלחמים למען השוואת הזכויות בין איתמר ושכם? אם כך היה המצב ואם זו הייתה האמת היה כבר שלום מזמן.

    אהבתי

  3. זה לא הולך להיות קל .
    אני לא שמאלני אני מציאותי. מתוך מניעים אנוכיים אני דואג למדינה שלי שתהיה דמוקרטית ויהודית, ולא מדינת כול אזרחיה
    רצוי לעשות את זה בהסכם מאשר בלחצים וכפיה של כול העולם
    הקיצונים מהשמאל ומימין כול אחד ממניעים נפרדים מחבלים בסיכוי

    אהבתי

  4. ראשית, תודה על תגובתך.
    הופתעתי לגלות שבסופו של דבר, אתה שמאלני. כמוני.
    לצערי, אנחנו מהווים כיום מיעוט שנוא ונרדף במדינה שלנו.
    מפליא הדבר, שאת הבמה שניתנה לך אתה מנצל ב-100% של המקרים להוקעתם של מיעוט קיצוני ושולי במחנה שלנו.
    2 הערות קטנות:
    את פינוי רוב המתיישבים בישובים קטנים התנית בהסכמה. ואם, מאיזושהי סיבה, הם דווקא יסרבו? מה אז?
    ולגבי האפרטהייד, כוונתי היתה שהפלסטינים שחיים בשטחים אינם נהנים מהזכויות שמגיעות ליהודים שחיים בשטחים. מי שנולד בשכם כערבי, לא זוכה בזכויות של מי שנולד באיתמר כיהודי. בדרא"פ קראו למדיניות הזאת אפרטהייד.
    לגבי אפלייתם של ערביי ישראל, זה כבר סיפור אחר, שגם אותו אי-אפשר להצדיק בכך שיש ערבים בארצות אחרות שמצבם רע יותר ואפילו בכך שבמצריים רוצחים קופטים.

    אהבתי

  5. נכון מאוד,הסברתי לך ולאחרים ישנם כללים של סגנון בהקשר של תגובות
    זה לא משחק ואין כאן מקום לשפה לא ראויה
    משלא נהגת בהתאם נאלצתי למחוק את תגובתך
    אל תשכח שזה הבלוג שלי

    אהבתי

  6. הפרטהייד היה בדר"אפ ואיננו קיים בישראל זהו שקר של השמאל. אזרחי ישראל הערבים חיים טוב יותר בישראל מאשר בכול מדינה אחרת במזה"ת
    ההתנכלות לערבים נוצרים במדינות ערב, בעת האחרונה היא הפרטהייד
    ראה מצרים של היום
    בעיתונים בעברית לא כותבים על הכול, כדאי שתעבור על עיתוני חוץ
    תמצא שם חומר מעניין על מצבם של מיעוטים(לא יהודים) במדינות ערב

    אהבתי

  7. עמדתי ברורה.
    1.סיום הסכסוך ,סידורי ביטחון שימנעו מקרה של עזה והקאסמים
    2.סיום התביעות ההדדיות של 2 הצדדים
    חזרה לגבולות 67 עם תיקוני גבול הכרחיים
    3.לא תתאפשר זכות השיבה,ואם כן רק לשטחים בשליטת הרשות
    4.הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית
    5.ירושלים העתיקה בירת 3 הדתות פיקוח בינלאומי על המקומות הקדושים
    6.שליטה בבקעת הירדן
    7.עזה והמאס הם חלק מכול הסדר עתידי לא יתקיימו 2 מדינות פלסטיניות
    8.פינוי רוב המתיישבים בישובים קטנים (בהסכמה)
    9.פיקוח בינלאומי על כול התהליך שיתבצע בשלבים, ויסתיים תוך מס' שנים

    אהבתי

  8. אני מחכה ליום שבו תשבע מתקיפת השמאל הסהרורי, ושתכתוב סוף סוף משהו על משנתך הפוליטית שלך (או של בן דרור ימיני). מה עמדתך כלפי הכיבוש? מה עמדתך כלפי האפרטהייד? מה עמדתך כלפי הקיפאון המדיני? הבנתי כבר נגד מי אתה יוצא, אבל במה אתה תומך?
    אני כבר מת מסקרנות!

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s