כולם יודעים

מכתב הרבנים לא גורם לך גאווה לחוש ישראלי, גם לא יהודי דתי. ולא רק בשל התוכן כמו בגלל הטיפשות והעיתוי. בהתעלם מהמחלוקת ההלכתית (ויש כזו) ומעבר לגינוי האוטומטי, המכתב מציב בפנינו שאלות יסוד. אפשר לדקלם קלישאות מתוך פוסטר אך רצוי  לברר את הדברים לעומק.

בנקודה הזו, אני מפציר בכם, הקוראים, להתעלות מעל דעות קדומות ולבחון את התמונה העולה מן המכתב והתגובות.

נתחיל בשאלה היפותטית, נניח שהנשיא שמעון פרס, שיצא בתוקף נגד מכתב הרבנים, יבקש מחר למכור מחר את דירתו הפרטית ברמת אביב לערבי. שווה כותרת ראשית בעיתון? בוודאי. אין עורך שלא ימרח בדף הראשי את הידיעה. המשמעות סמלית ואינה נזקקת להסברים.

 

 

על אדמת הארץ הזו, יהודים וערבים קשורים במסכת סבוכה של קורים דביקים, רוקדים טנגו מדמם לעבר עתיד מעורפל. אין שחור ולבן אלא הרבה אפור ולו מהטעם שמדינה המגדירה עצמה יהודית דמוקרטית עקודה לאבסורדים ולמצבים מורכבים.

לטעמי, באיסור מכירת קרקע לערבי אין גזענות קלאסית המבוססת על תחושת עליונות גזעית או דתית אלא מקורה במאבק עיקש ואכזרי על האדמה הזו. לפלסטינים יש את רעיון הצומוד וגזר דין מוות למוכרי אדמה ליהודים.  למדינה יש את חוק השבות וחוק ועדות קבלה קהילתיות עוקף בג"צ.

עד לא מזמן קראה המדינה לייהוד הגליל וחזרה בה בלחץ תקינות פוליטית. בפועל כולנו מבינים את הכוונה גם אם לא אומרים אותה באופן גלוי. הכול יודעים למה כלה נכנסת לחופתה, אלא שאין משיחין בכך.

אפשר לגנות ולהכניס את הדברים תחת ההגדרה הגורפת של ישראבלוף, נכון יותר להבין את המורכבות. בפרט שבשנים האחרונות מתקיים מאמץ ערבי קדחתני לרכוש נדל"ן יהודי במימון קרנות איילי הון מהמפרץ. המדינה חורקת שן ולא עושה כמעט דבר מתוך הקפדה על דת האזרחות הנאורה מבית מדרשו של אהרון ברק. עמותות שונות, צדיקים בסדום, פועלות באופן סיזיפי לשמור על אדמות הלאום. ניסוח פומפוזי? זה מה יש. אולם לפני שנבין מה גרם לאותם רבנים לפסוק כפי שפסקו למרות הטעמים לעיל, משהו על צביעות וחוצפה.

 


הארץ לא רעשה כשברמת אביב תושבים פתחו במאבק נגד השתלטות חרדית על השכונה. אנשי תקשורת כדנה וייס ואילן לוקאץ' לא התביישו להשתמש בטיעונים שאינם רחוקים מההיגיון השולט במכתב הרבנים. התקשורת לא רעשה מהדרישה הבוטה של תושבי ואדי ערה הערבים ותושבי קציר היהודים למנוע הקמת עיר חרדית בעירון. המראיינים ברדיו אפילו חשו אמפתיה ללחצם.

מעטים נחשפו למקרה העצוב והמוזר של כוכב סגל הלוי שרכש דירה בכפר הערבי הגלילי אעבלין וגורש באיומי מוות. בדממה דקה התקבל גירושם של יהודים במהומות פקיעין וזאת לאחר נוכחות יהודית בת 2000 שנה במקום.  

אראל סג"ל  -מעריב

ציור מוטי סגרון

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s