אזרח טוב הנגרר לייאוש

"הטענה שהרדיקל הוא אדם השונא את ארצו היא קביעה נאיבית ובדרך כלל אידיוטית", העיר פעם העיתונאי והסטיריקן האמריקני ה"ל מנקן. "סביר להניח שהוא אוהב את ארצו יותר מכולנו, ועל כן הוא מוטרד יותר כאשר הוא רואה אותה נשחתת. אין הוא אזרח רע הנגרר לפשע; הוא אזרח טוב הנגרר לייאוש".1 ישראלים רבים לא יסכימו עם אבחנתו של מנקן. בעיניהם, המאפיין הבולט של אנשי השמאל הרדיקלי בארץ הוא התיעוב העמוק – שאינו נגוע ולו בשמץ של פטריוטיות – שהם רוחשים למדינה ולכל מה שמזוהה עמה; וחלק הארי של הציבור הישראלי, כך נדמה, משיב להם באותו מטבע

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מוטי סגרון  On 13 בדצמבר 2010 at 1:00

    אף אחד לא חייב לאהוב לא הארץ ולא את המדינה, דרכו של עולם שאזרחים אינם נוקטים פעולות העלולות להזיק לאותה ארץ,או מדינה שלטון מתחלף,חרמות ושאר פעולות הפוגעות בכלכלה בתרבות ובדימוי של המדינה, (או הארץ) האם לא נכון להשתתף ולשנות? למה לבעוט.

    אהבתי

  • איל בד  On 12 בדצמבר 2010 at 19:01

    אתה שם לב לזהות שאתה עושה בין 'ארץ' ל'מדינה'?
    ארץ היא משהו מאד רחב, ללא גבולות. לכל אחד היא אומרת ריחות אישיים. (גם אותה לא חייבים לאהוב). אני לא מתיימר כמוך לדעת הכל ולהכיר את כל 'אנשי השמאל הרדיקלי', אבל אני מאמין שלפחות אלה שאני מכיר, אוהבים את הארץ שלהם לא פחות ממה שאתה אוהב את הארץ שלך.
    מדינה זה משהו אחר, זה סדר שבו מערכת-קבוצה מכוננת את השליטה שלה על הארץ. וככזאת – היא אמורה לתת לי סיבה לאהוב אותה. אני לא חייב, ומותר לי גם שלא לאהוב אותה.
    ועל 'החלק הארי של הציבור' אוותר בדיבור הפעם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: