הנעליים של אובמה ואנחנו

רק לפני שבועיים התפרסם סקר של מכון גאלופ על מעמדה של ישראל בדעת הקהל בארצות הברית. רבים וטובים היו מרוצים. מעולם, לפי הסקר, למעט ימי ההבלגה במלחמת המפרץ הראשונה, מצבה של ישראל לא היה טוב יותר. התמיכה רק הולכת ועולה. כך שהנשיא אובמה ושני העוזרים היהודים שלו, דיוויד אקסלרוד ורם עמנואל, יכולים רק לחלום על לחץ על ישראל.

הם שבויים בידי דעת קהל אולטרה-אוהדת. ועדיין לא דיברנו על הקונגרס, על שני בתיו. מדובר במאחז ובמעוז שאחיזתם חזקה כמו המאחזים בשטחים, והם כבר יגנו עלינו. אנחנו נעשה כרצוננו ונקים התנחלויות ומאחזים. הרי יש לנו מאחז להגנת המאחזים.

עברו שבועות בודדים, ומצבנו נראה גרוע, גם בלי ליפול לקלישאה "מצבנו מעולם לא היה גרוע יותר". למעשה, יש תהליך זוחל של פגיעה במעמדה של ישראל באליטות. בקמפוסים התופעה כבר ידועה, ולא רק בקרב סטודנטים. אחד הגופים העוינים ביותר לישראל הוא MESA, ארגון הגג של הפקולטות ללימודי המזרח התיכון.

אחד מידידיו הקרובים של אובמה מימי שיקגו העליזים הוא פרופ' רשיד חלידי, אחד הדוברים הבולטים של הנראטיב הפלסטיני, שעומד היום בראש הקתדרה על שם אדוארד סעיד באוניברסיטת קולומביה. מספר הפרסומים העוינים את ישראל הוא חסר תקדים. הבולט שבהם הוא ספרם של הפרופסורים וולט ומירשהיימר, שלא במקרה התקבל בצהלה על ידי אנטישמים כמו דייוויד דיוק, שהיה בעבר איש הקו-קלוקס-קלן.

אכן, העוינות לישראל מרוכזת בשלב זה באליטות האינטלקטואליות. זה חדר גם לצמרת המפלגה הדמוקרטית. חלק מהדיון הרעיוני במפלגה לוקה ברטוריקה ששבויה לחלוטין בשיח האנטי-ציוני. כך שאנחנו יכולים להשלות את עצמנו שזה נותר בחוגים מסוימים. אלא שזו עלולה להיות טעות אסטרטגית.
<!–<<>>

תיאוריות שחודרות לדרגים הגבוהים

אם הגנרל פטרוס, לא בדיוק מחוגי האקדמיה העוינים, משמיע זמירות על השפעת המדיניות הישראלית על חיי חיילי ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן, אז זה לא יספיק לומר לו שהוא התחלק על השכל. הרי אנשי הטליבאן או אל-קאעידה לא יודעים למקם את ישראל על המפה, אין להם מושג מי זה אלי ישי, ולדידם ישראל היא סוג של שטן שראוי לחיסול, בלי שום קשר לאישורי בנייה של הוועדה המקומית בירושלים.

העניין הוא שפטרוס מייצג גישה מסוימת, שרואה קשר בין ישראל ובין כל דבר ברחבי המזרח התיכון, אסיה והעולם כולו. מי יודע, ישראל אולי אחראית גם לג'נוסייד בסודאן, לטבח הנוצרים בניגריה ולהתחזקות אל-קאעידה בתימן. הגישות של וולט ומירשהיימר ואנשי MESA לא נותרו על מדף הספרים. הן חודרות לדרגים הגבוהים.

כך שאין שום סתירה בין הסקר על אהדת ישראל ובין האנטי-ישראליות בחוגי אקדמיה וממשל. הרי גם בישראל יש פער מדהים בין הציבור הרחב לחלק מהאליטות, בנוגע לישראל. העניין הוא שהזמן אינו משחק לטובת

 

if (typeof(cm8FlashCmd)!="undefined") DoFSCommand_610021(cm8FlashCmd,cm8FlashArgs);

ישראל. יש תהליכים ארוכי טווח. גם אם הרפובליקאים יתחזקו, זה לא ישנה את העמדות הרווחות באליטות וגם לא את השפעתן על הממשל, ובטווח הארוך, גם על דעת הקהל.

אל נא נאמר אנטישמיות. זה יותר מדי קל, זה משחרר מאחריות. לא שאין אנטישמיות. בוודאי שיש, וזה כולל אנטישמיות יהודית. העניין הוא שיש לנו השפעה על מה שקורה. גם ידידים קרובים ואוהדים מתקשים לפעמים להבין אותנו. נעזוב את אלה שמערערים על עצם זכות קיומה של מדינה יהודית. הם אבודים. אצלם מדובר באובססיה. יש הרבה אחרים. הם בעדנו. אלא שהם לא מצליחים להבין מדוע ישראל מתעקשת על בנייה יהודית בתוככי שכונות ערביות, ומדוע ישראל מתקשה להוריד מאחזים בודדים, שישראל הבטיחה להוריד, דבר שיוצר רושם של הונאה.

המשבר החדש התחיל בגלל הכרזה מטופשת בעיתוי קריטי. אלא שמה שקרה משקף, הרבה יותר ממה שאנחנו מוכנים להבין, את הסיבות לעוינות נגד ישראל, גם אם היא מוגבלת, בינתיים, לחוגים מסוימים באליטות ובממשל. 

אובמה משוחח עם נתניהו צילום לא נשיאותי יהיר ומזלזל

מחשבה אחת על “הנעליים של אובמה ואנחנו

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s