שרה לא גומרת

שרה היתה רודנית וניסתה להכניס אותי לבקבוק ולפקוק אותי בתוך ספל תה של אישה:ורוזי היתה שפחה שאמרה,"הכה אותי, אכול אותי, אבל לעולם לעולם אל תכריח אותי להחליט".

שרה היתה קיסרית.היתה זו הרגשת רוממות לבעול את האשה הזאת ולהכות אותה. אלכסנדר לא הרגיש גדול ממני כאשר חבטתי בבשר המלכותי ההוא עד העצם. רוזי היתה כמו לאה, פילגש, משעשעת גבר,הרמון עולמי: היא היתה עמק שלווה ושמחה. היא היתה כרית לראשך והדום לשיגרון שלך.אבל מובן מאליו שכריות ומזרנים אינם המטען שאדם רוצה לשאת אתו בנסיעה ממושכת. עם שרה יכולת לעשות כטוב בעיניך.יכולת לחשוב שכן, אבל זאת היתה רק ערמומיותה.התעלסות עם שרה היתה שמחה סוערת ,רעמים וברקים, היו חילופי כוחות, הבזק והתפוצצות:יופיטר והענן. נתת משהו וקיבלת משהו. אבל החיים עם רוזי היו תנומה תחת הדקלים: ולאהוב אותה כמו מטר עלי סתיו על אחו נשארת חשוף.

ג'ויס קארי- מפי הסוס

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מוטי  On 8 בינואר 2009 at 18:34

    דנה כן הילדה שלי מציירת טוב ממני,היא בת 16 נימוסיה טובים ויפה מאוד ונעימת הליכות גסות רוח מהסוג שלך אין לה

    אהבתי

  • ריקי כהן  On 8 בינואר 2009 at 13:34

    מוטי, מאוד אוהבת את העבודות שלך

    אהבתי

  • דנה  On 8 בינואר 2009 at 13:08

    שוב פעם נתת לילדה הקטנה שלך לקשקש על דפים סרקת והעלת לבלוג?

    אהבתי

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: