עזה כמוות אהבה אזהרה מקראית

גיבוריהם של סיפורי המקרא, מימי האבות ועד מלכי ישראל, מציגים במיטבם מגוון רגשות ויכולות מעוררות התפעלות: אומץ לב, דבקות רוחנית, תושייה פוליטית וכישרון צבאי. ברם, בכל הנוגע לאהבה, ביצועיהם נוטים להיות עלובים למדי. כישלונותיהם משתרעים על פני מלוא מנעד היחסים האנושיים, החל בסכסוכים בין הורים לילדים, דרך יריבויות בין אחים וכלה בהפקרות מינית ובגידה בברית הנישואין. יתר על כן, ביטוייה המקראיים של האהבה האנושית מצטיירים כבלתי צפויים ובלתי עקביים כאחד, וקשה להסיק מהם מסקנות כלליות. מעשה אונס, לדוגמה, מוליד במקרה אחד שנאה (אמנון ותמר), ובמקרה אחר – אהבה (שכם ודינה). העדפתו הברורה של יעקב את יוסף מעוררת קנאה מרה בקרב בניו האחרים ומניעה אותם לנסות לרצוח את אחיהם, ואילו אהבה אידילית לכאורה בין בני זוג, כאהבתם של יצחק ורבקה או של יעקב ורחל, מפלגת את משפחותיהם ללא תקנה. לקורא לא נותר אלא לתהות: האם אפשר לגזור כללים כלשהם של אתיקה נורמטיבית מתיאורי האהבה האנושית המופיעים במקרא?

עזה כמוות אהבה: אזהרה מקראית

ג'יימס דיימונד

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s